‘כל ישראל חברים’ – אליאנס
כל ישראל חברים – אז והיום
ב 17- במאי, שנת 1860 התכנסו שבעה-עשר צעירים יהודים בפאריס, בבית של קרל נטר. ביניהם היו רופאים, מחנכים, עיתונאים, משפטנים, אנשי עסקים – נציגי הבורגנות היהודית הליברלית של שלהי המאה ה- 19, נושאי מורשת ההשכלה והאמנסיפציה ונאמנים למולדתם. הם דגלו בהגנה על זכויות האדם ועל היהודים מפני אנטישמיות ברחבי העולם. בפגישה זו הם ניסחו את אמנת היסוד של “כל ישראל חברים”, והפיצו אותו ככרוז. “בכרוז שפירסמו המליצו המייסדים משנת 1860 על שילוב הרעיונות של מהפיכת 1789 – שוויון, צדק וזכויות האדם עם עקרונות היהדות, דהיינו, התפיסה של אל אחד וגאולה אוניברסלית שתחול עם בוא המשיח.
בין המייסדים הצעירים היו:
קרל נטר, בן לשושלת רבנים, איש אמיד שהיה קשוב לגורל הקהילות באירופה;
נרסיס לוון, עורך דין, עוזרו של אדולף כרמייה, רב פעלים וגומל חסד;
איזידור כהן, בוגר ה- ENIO, פרופסור לפילוסופיה, חסיד נלהב של חופש ההוראה ודוגל בעקרון הפרדת הכנסייה מן המדינה;
יוג’ין מנואל, בוגר ה- ENIO אף הוא, משורר ואיש אשכולות;
אריסטיד אסטרוק, רב ממוצא פורטוגלי (משפחתו התיישבה בבייון בימי לואי ה- 13), מתנגד בתוקף לתופעת ההתבוללות הנפוצה;
ז’ול קארוואלו, “הזקן” שבחבורה, בן ארבעים ואחת, מהנדס גשרים ודרכים, מחלוצי רכבות הברזל, נשיא ומייסד בטאון “הדעה הלאומית” (L’Opinion Nationale) המבטא במידה מסוימת תמיכה בקיסרות.
אדולף כרמייה, נשיאו הראשון של ארגון ‘כל ישראל חברים‘ (או בראשי תיבות כי”ח), מונה אדולף כרמייה, עורך דין יהודי אשר יחד עם שותפיו לארגון, הקים את בתי הספר הראשונים, ששיקפו למעשה את רוחו של כל ישראל חברים. בית הספר הראשון הוקם בשנת 1862 בעיר טטואן שבמרוקו ובהמשך הוקמו מאות בתי ספר בחמש עשרה מדינות.
סיסמתו של ארגון כל ישראל חברים, היתה ועודנה “כל ישראל ערבים זה לזה” (בסנהדרין כז עמוד ב). סיסמא זו סימלה ומסמלת גם כיום, את נכונותו של הארגון לסייע לכל יהודי בעולם, בכל מחיר. אחד המשברים הראשונים בהם ניכרה יכולתו של הארגון, לסייע לקבוצות יהודים גדולות, הייתה בזמן המתקפות האנטישמיות שכוונו נגד יהודי רוסיה ורומניה בשנת 1869. אז, סייע ‘כל ישראל חברים’ ליהודים רבים להימלט אל מחוץ למדינה.
הגנה על המיעוטים ושיויון זכויות ליהודים
המאבק לשוויון זכויות עבור יהודים ועבור מיעוטים אחרים היה בעדיפות עליונה בפעילות “כל ישראל חברים”. למשל בשנת 1860 פעלה “כל ישראל חברים” למען הנוצרים בלבנון, קורבנות ההתקוממות העממית, ובשנת 1863השתדלו אנשי כי”ח אצל משרד המשפטים הספרדי למען האסירים הפרוטסטנטים שהפצת הדת נאסרה עליהם. כמעט בכל ארצות אירופה השתדלו אנשי כי”ח למתן חנינה או הקלה בעונשם של חפים מפשע שדינם נחרץ בהיעדר הגנה משפטית או ממסדית.
ביוני 1878, התכנסו בברלין כל המעצמות לדון בנושא מלחמת קרים, המלחמה בין רוסיה לתורכיה שפרצה בשנת 1877. מתוך הנחה, כי בכינוס הבינלאומי תיווצר הזדמנות נאותה לדון בפרוטרוט בנושא המיעוטים היהודים בתורכיה האירופית, החליטו אנשי כי”ח לשלוח נציג לברלין. כך הועלתה השאלה היהודית לסדר היום שלא בהתאם לכללים. הייתה זו “הופעת בכורה” אמיתית בנושא היחסים הבינלאומיים.
ההצלחה הייתה בלתי צפויה: על-פי הצעת המשלחת הצרפתית, בה תמכו גרמניה ובריטניה נתקבלה ההחלטה הבאה: “הבדלי דת או אמונה לא יהוו מכשול לפני איש ולא ישמשו עילה: לשלילתם או אי-החלתם של זכויות האזרח והזכויות הפוליטיות; לחסימה בפני מקומות עבודה ציבוריים; למתן תפקידים והוקרות או לעיסוק במקצועות בענפי משק שונים בכל מקום שהוא. חופש הפולחן הגלוי מובטח לכל הכיתות, לכל אזרח ולכל זר; לא יושמו מכשולים לפני הארגונים ההיררכיים של האמונות השונות ולפני היחסים עם מנהיגיהם הרוחניים.”
חינוך ותרבות
מנהיגי “כל ישראל חברים”, ראו בפתיחות כלפי התרבות הצרפתית תנאי בל יעבור בדרך לאמנסיפציה וחלק מתהליך ה”התחדשות” – מונח הכלול במשמעות התקופה – שמטרתו להפוך את היהודים לאזרחים מודרניים ונאורים בכל קצוות תבל. לפיכך הם ראו חובה להקים מייד בתי-ספר, כדי לעזור ליהודים הנדכאים ולתמוך בהם. דברים אלה כבר נכתבו בכרוז של “כל ישראל חברים” בשנת 1860:
“אם הנכם סבורים שרבים מאחינו היהודים – הסובלים עדיין מדיכוי של שנות דור, מדלות ומצוקה, מהשפלה ותכתיבים – יוכלו לגלות מחדש את כבוד האדם ולקנות את כבוד האזרח; אם הנכם סבורים שיש להוכיח ולתקן את דרכי המושחתים ולא לדון אותם; לפקוח את עיניהם של העיוורים ולא לזנוח אותם, להקים את המוכים ולתמוך בהם ולא להסתפק בהשתתפות בצערם, להגן על המושמצים ולא לשתוק […] – יהודים מכל קצוות עולם, בואו, היענו לקריאה, הצטרפו אלינו, תימכו בנו, הושיטו לנו את עזרתכם.”
באוקטובר 1896, נפתח בית-הספר הראשון של “כל ישראל חברים” בטטואן שבמרוקו. הייתה זו אבן פינה שהפכה ברבות הימים לרשת עניפה של בתי ספר שנפרשה ממרוקו ועד איראן.
חינוך הומניסטי ופלורליסטי
“כל ישראל חברים” יצרה אווירת לימודים פלורליסטית שמטרתה לשמור על הקשר בין היהודים ולהתגונן מפני הסכנות הטמונות בפילוג בחיק היהדות. אווירה זו ביקשה לקדם את המודלים של קונצנזוס קהילתי שאותו יכולים התלמידים לכונן, בבוא הזמן, במקום מגוריהם ובפעילות היהודית. הקונצנזוס הקהילתי היווה את הגרעין של פרהסיה יהודית חדשה שנתנה את הדעת להטרוגניות בציבור היהודי ולמינון העדין שבין דתיים וחילוניים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בכל התחומים. הארגון הדגיש ללא לאות את הגישה ההומניסטית בהשכלה ובמיומנויות החדשות, הממריצה ומעודדת להמשיך לעשות למען האדם מתוך הכרה, לעודד את חוש הביקורת ולתמוך בזכות הביטוי למען יצירה חופשית, שבה רואה “כל ישראל חברים העולמי” תנאי הכרחי להמשכיות, להתפתחות ולפריחה תרבותית ורוחנית של העם היהודי בכלל ושל כל יהודי בפרט.
חינוך לשתי תרבויות
הארגון טיפח את הכרת היהדות, על-ידי הדגשת התבונה האינטלקטואלית בטקסטים המסורתיים, מבלי להזניח את חשיבות ההווה. הוראת היהדות במסגרת “כל ישראל חברים העולמי” התרחשה על פרשת הדרכים שבין שתי התרבויות, האוניברסלית והיהודית, שאליהן פונים השותפים לתהליך החינוך – ההורים, המורים והתלמידים. בישראל השקיעו ומשקיעים מאמץ כדי להבטיח את קיום שתי התרבויות המהוות את הבסיס של “כל ישראל חברים” והמעשירות את התלמידים בשתי התרבויות.
מתחילת דרכה הציבה עמותת “כל ישראל חברים” את השליחות החינוכית במרכז פעילותה. משנת 1862 ועד היום התחנכו ברשת בתי ספר של אליאנס למעלה ממיליון ילדים ומתבגרים.
גם היום, באמצעות כחמישים מוסדות כי”ח ובתי-ספר מסונפים, ממשיכים עשרות אלפי תלמידים, להתחנך בהרמוניה על ברכי המורשת היהודית ולרכוש ערכים כלליים ברוח מודרנית ומתוך נאמנות למסורת היהודית.
פעילות כי”ח בישראל כיום
‘כל ישראל חברים’ פועל באמצעות מגוון תוכנית חינוכיות בעשרות בתי ספר וקהילות בישראל, לקידום שוויון ההזדמנויות בחינוך וצמצום פערים לימודיים, להבניית ערכי היהדות אל תוך התרבות הבית ספרית, וליצירת מנהיגות חינוכית בוגרת השואפת לשינוי חברתי על-בסיס המסורת היהודית.
הבעיות המרכזיות בחברה הישראלית הם הפערים החברתיים ההולכים וגדלים המובילים לפער ביכולת להשיג באופן שווה השכלה, הגדלת השסע החילוני דתי שמובילה לשוליות בזהות היהודית. “כל ישראל חברים” מנסה לתת מענה לנושאים הללו המטרידים את החברה הישראלית. הארגון, כחילק ממורשתו, ממשיך לראות חשיבות בהשכלה ובחינוך לערכים יהודיים הכוללים: ערבות הדדית, צדק חברתי, שיויון הזדמנויות וטיפוח מנהיגות.
ל”כל ישראל חברים” מספר ארגונים חינוכיים, שחלקם מהווים רשתות של בתי ספר:
• בתי הספר ההיסטוריים- הפרוסים בשלוש הערים הגדולות ובמקווה ישראל ומהווים מודל למצוינות חינוכית תוך שימת דגש על מעורבות חברתית וזכויות אדם. אלה כוללים את: תיכון אליאנס תל אביב, תיכון אליאנס כי”ח חיפה, תיכון רנה קאסין, והתיכון המסורתי ע”ש בראונשוויג בירושלים. בתי ספר אלה מנחילים לתלמידיהם את ערכי כל ישראל חברים המתבטאים בשאיפה למצוינות, חינוך לאקטיביזם חברתי ברוח ערכי היהדות ותרומה לקהילה. רשת זו כוללת גם את בית הספר לחרשים בירושלים לומדים תלמידים חרשים רב בעייתיים יהודים וערבים כאחד ובכך הוא מהווה מודל ייחודי לדו קיום. בכפר הנוער מקווה ישראל הוקם בשנת 1870 כבית הספר החקלאי הראשון לעם היהודי בארץ ישראל ישנם שלושה בתי ספר; תיכון ממלכתי ותיכון ממלכתי דתי המתמחים בהוראת מדעי החיים והטבע, מדעי הסביבה וביו-טכלונולוגיה ותיכון ישראלי צרפתי ע”ש ריימונד לאוואן שהוקם ב 2007 כיוזמה משותפת של ממשלת ישראל וצרפת.
• שער-רשת בתי הספר לעתיד חדש- בתי הספר של שער ממוקמים בפריפריה החברתית במרכז הגיאוגרפי של מדינת ישראל. שער פועלת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ממלכתיים וממלכתיים דתיים כאחד, לקידום מצוינות חינוכית, מעורבות חברתית וחינוך לערכים. רשת שער מתאימה לכל בית הספר תוכנית לקידום ההישגים הלימודיים ותוכנית הרחבת אופקים העונה על צרכיו הייחודיים. בנוסף לדגש על תעודת בגרות איכותית אנו חוברים למוסדות אקדמיים כגון מכון וויצמן ואוניברסיטת בר אילן ולחברות ועסקים מובילים במשק על מנת לפתוח בפני תלמידינו עולמות חדשים. אנו מאמינים שהשקעה בחינוך ובהרחבת אופקים תאפשר לתלמידים שלנו, עולים חדשים לצד דור שני ושלישי למצוקה, לפרוץ את מעגל העוני, לחלום על מחר טוב יותר ולהגשים את החלום.
• מורשה- רשת בתי ספר למורשת היהדות ולמעורבות חברתית – הרשת פועלת לטיפוח הוויה יהודית בבית הספר הבאה לידי ביטוי בכל מישורי הפעילות הלימודיים והחברתיים. הרשת מאגדת בתוכה 33 בתי ספר יסודיים ותיכוניים משני הזרמים בחינוך, ממלכתי וממלכתי-דתי, תוך הדגשת היסודות המשותפים ומתוך דיאלוג מתמיד ביניהם. הרשת מסייעת לצוותי בתי הספר בהתחדשות מקומו של החינוך היהודי עם דגשים על העצמת המעשה החברתי, יצירת קהילה בית-ספרית וחיבור לבית ההורים. וזאת באמצעות: הפעלת מנחים המסייעים ביישום התכנית בבי”ס, הפעלת מערך הכשרות למורים (בהכרת משרד החינוך), כתיבת תוכניות לימוד והטמעתן. הרשת נתמכת על ידי קרן אבי-חי.
• “ממזרח שמש”-המרכז למנהיגות יהודית-חברתית- “ממזרח שמש”, מיסודם של “אבי חי ישראל” ו”כל ישראל חברים”, יוצר שפה יהודית-חברתית, מכשיר פעילים ומטפח מנהיגים, המחויבים לערכים של ערבות וצדק כעקרונות יהודיים מכוננים, ולעשייה חברתית ברוח מסורת ישראל ובהשראת ניסיון החיים היהודי-מזרחי. “ממזרח שמש” פועל בשלושה ערוצים מרכזיים: יצירה והנחלת השפה היהודית-חברתית דרך פיתוח חומרי לימוד והפצתם בארגוני חינוך חברה; טיפוח מנהיגות יהודית-חברתית דרך הפעלת בתי מדרש מרכזיים; ויצירת קאדר פעילים בשדה היהודי-חברתי דרך הקמת קהילות לומדות. לצד ליבת העשייה הארגונית “ממזרח שמש” מקיים גם השתלמויות ממוקדות ומפגשי לימוד לצוותים מובילים בארגוני חינוך וחברה. תוכניות “ממזרח שמש” מתקיימות ברחבי הארץ, בעדיפות לאזורי פריפריה גיאוגרפית או חברתית בקרב מאות משתתפים מדי שנה.
• מכון כרם- להכשרת מורים לחינוך הומניסטי-יהודי- המכון הוקם בשנת 1974 בירושלים על ידי ארגון ” כל ישראל חברים ” על מנת להכשיר מורים לחינוך הומניסטי יהודי במערכת החינוך הממלכתית. תוכנית הלימודים בכרם היא ייחודית, ובמרכזה עומדים לימודי יהדות, רוח, חברה ואמנויות. היא מושכת לכרם סטודנטים איכותיים במיוחד, מרקעים מגוונים ובעלי תחושת שליחות. פיתוח זהות חינוכית מלומדת ביחד עם מחויבות חברתית עמוקה עומדים במוקד תהליך ההכשרה במכון. בוגרי כרם מתחייבים ללמד שלוש שנים לפחות במערכת והם מבוקשים מאוד במערכת החינוך, חלקם נושאים כיום בתפקידי ניהול בכירים.
עם הפנים לעתיד
כי”ח רואה בדאגה רבה את המצב החברתי במדינה. הפערים בין הקבוצות השונות הולכים ומעמיקים: בין עשירים לעניים, בין דתיים לחילוניים, בין אשכנזים לספרדים ובפוליטיקה בין השמאל לימין. בשל כך, “כל ישראל חברים” רואה צורך להעמיד בראש סדר העדיפות את הנושא החברתי. הארגון מאמין כי לימודי יהדות, המדגישים מצוות בין אדם לחברו, ומעמידים את הקהילה בעדיפות על פני קידוש הפולחן, הם צורך שיש לשלבו עם העשייה החברתית. המטרה להחזיר את היהדות למקומה הנכון, המדגיש את הפן החברתי ואת האדם במרכז ובכך להגיע לזהות היהודית החדשה הנבנית בארץ.
העשייה החינוכית של כי”ח מושתתת על מספר עקרונות:
הקניית חינוך יהודי-הומניסטי , מודעות ומאבק לזכויות האדם, מתן חינוך לדימוקרטיה, קידום אוכלוסיות וצמצום פערים ,סיוע בקליטת העלייה, לימודי צרפתית ותרבות אירופה.
