Background Image
Next Page  10-11 / 52 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 10-11 / 52 Previous Page
Page Background

צָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת שׁוּב וָשׁוּב

אֱ-לֹהִים

עַד שֶׁהִיא תְּאַבֵּד צוּרָה וָגוּף

עַד שֶׁהִיא תְּקַבֵּל צוּרָה וָגוּף

צָרִיךְ לִכְתֹּב אוֹתָהּ עוֹד וָעוֹד

אֱ-לֹהִים

עַד שֶׁהִיא תִּתְמַלֵּא מַשְׁמָעוּת

ּעַד שֶׁהִיא תִּתְרוֹקֵן מַשְׁמָעוּת

צָרִיךְ לוֹמַר ה‘ אֱ-לֹהֵינו

צָרִיךְ לוֹמַר ה‘ אֶחָד

ּשְׁמַע אֱ-לֹהַי

כִּי צְרִיכִים אֲנַחְנו

כִּי צָרִיךְ אַתָּה

שׁוּב וָשׁוּב

עוֹד וָעוֹד

עַד שֶׁנִּתְרוֹקֵן צוּרָה וָגוּף

עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא צוּרָה וָגוּף

אֲבָל כַּמָּה דּוֹרוֹת הִיא תַּמְתִּין לָנוּ

עַד שֶׁנָּשׁוּב אֵליֶהָ?

עַד מָתַי תְּחַכֶּה?“.

אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרו בָּרָא שְׁחָקִים, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.

חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם.

מתוך ברכת הלבנה

מרן החיד“א, חכם חיים יוסף דוד אזולאי

מביא בשם שאין לנקד ספר תורה כדי שהאדם יוכל לדרוש כמה כוונות.

ספר תורה אינו מנוקד, כדי שיוכל האדם לדרוש, מה שירצה - כי האותיות,

כשאינם מנוקדות, סובלות כמה כוונות, ומתחלקות לכמה ניצוצות, ומפני

זה נצטווינו - שלא לנקוד ספר תורה.

כי משמעות כל מילה - לפי הניקוד, ואין משמעותה עם הנקוד - כי אם

עניין אחד, ובלי נקוד - יוכל האדם להבין כמה עניינים נפלאים רבים

ונכבדים. ... משם רבינו בחיי ...

שכל התורה שמותיו של הקב“ה והיו אותיות אלו כתובות בצירוף שמותיו יתברך.

לדוד אמת, תורת השלמים, הלכות ספר תורה סימן יג, עמוד מח, משה אהרון קעגיל, ליוורנו, תקמ“ו )6871(

נולד בשנת תפ“ז )7271( בעיר חברון למשפחת אזולאי, שעלו מן העיר פאס במרוקו, ולמשפחת ביאלר,

שעלו מאשכנז בעליית רבי יהודה חסיד. הוא למד בירושלים בישיבתו של ה‘אור החיים‘ - החכם חיים

בן עטר. לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבת המקובלים ’בית אל‘ מפי חכם יום טוב אלגאזי.

בשנת תקי“ה )5571( יצא למסעו הראשון, מבין שלושת מסעותיו כשליח דרבנן לארצות צפון אפריקה

ומערב אירופה. בכל מקום אליו הגיע, בחן את אוספי הספרים, רבים מהם בכתבי יד, מהם גם העתיק בספריו.

לבסוף השתקע בעיר ליוורנו שבאיטליה, שם כתב את חיבוריו הרבים.

מרן החיד״א נפטר ביום י“א אדר בשנת תקס“ו )6081( ונטמן בליוורנו. בשנת תש“כ )0691( הועלו עצמותיו לארץ,

ונטמנו ע“י חכם מרדכי אליהו בירושלים.

מרן חיים יוסף דוד אזולאי הותיר אחריו כ-08 חיבורים בנושאים רבים, ביניהם ספרי הלכה, פרשנות ודרושים כ‘ברכי

יוסף‘ - על השלחן ערוך, ’אהבת דוד‘ - דרושים, ’פתח עיניים‘ - אגדות התלמוד, ’מחזיק ברכה‘ - ענייני תפילה,

’כיסא רחמים‘ - מסכתות קטנות, ’זרוע ימין‘ - מסכת אבות. ספרי מסעות כ‘שם הגדולים‘, ו‘מעגל טוב‘.

אלמוג בהר, צריך לומר את המילה הזאת, בתוך: חוט מושך מן הלשון, עם עובד, תש“ע )9002(, עמוד 38

צריך לומר את המילה הזאת

8

עמוד

9

עמוד