Background Image
Next Page  4-5 / 52 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 4-5 / 52 Previous Page
Page Background

מנהג חסידים ראשונים, שלא היו ישנים בליל חג השבועות, והיו עמלים בתורה

ואומרים: נבוא לרשת ירושה קדושה, לנו ולבנינו, בשני עולמות. ואותו לילה כנסת

ישראל מתעטרת עליהם, ובאה להזדווג בו במלך, ושניהם מתעטרים על ראש אלו

)זוהר, פרשת אמור, דף פח עמוד א(

שזוכים לכך.

ותיקנו רבותינו המקובלים, סדר הלימוד בלילה הזו: תחילה תורה נביאים וכתובים, ואחר

)בן איש חי, הלכות שנה ראשונה, פרשת במדבר, אות ד(

כך המדרש, ואחר כך האדרא רבא.

וטוב ונכון לחוש לדבריהם ללמוד התיקון בכנופיא ובחבורה. ואם רוב הצבור קוראים

התיקון, אין ראוי ליחידים לפרוש מהם, וללמוד תלמוד או רמב“ם, וכמו שאמרו חז“ל:

”לא יהא אדם עומד בין היושבים או יושב בין העומדים, ולא קורא מקרא בין השונים

משנה, ולא שונה משנה בין הקוראים מקרא. כללו של דבר אל ישנה אדם ממנהג

)שו“ת יחווה דעת, חלק ג, סימן לב(

הבריות“.

ולא באנו לשנות ממנהג אבותינו, ולא כלום, אלא שבשנים האחרונות מקבל

תיקון ליל שבועות פנים חדשות, ורבים המתקהלים בלילה הזו, ללמוד ממקום

שליבם חפץ. ויש זריזים המקדימים לפני ליל שבועות, ולומדים מעין תיקון

לכלל ישראל, וחוזרים בליל שבועות ולומדים התיקון כפי שהנהיגונו אבותינו.

ומצאנו בזה הזדמנות להביא לכלל ישראל, מלוא הטנא מדברי רבותינו, זכותם

תגן עלינו, ללמוד וללמד, ברוב עם הדרת מלך.

ל י מ ו ד ת ו ר ה ל ח ג ה ש ב ו ע ו ת

ע ״ ה א ל י ב ר ק ת

וסידרנו את הלימוד כפי שלוש האשמורות. בכל אשמורה בחרנו נושא מרכזי, ולכל נושא

הכנו שישה דפי לימוד. בכל דף הבאנו דבר אחד קצר מדברי חכם מחכמי ישראל בדורות

האחרונים, לצדו הצמדנו ככותרת פסוק או מאמר חז“ל, והוספנו שירה חדשה או פיוט,

המשוחח בדרכו עם הנושא המרכזי.

באשמורת הראשונה הנושא המרכזי הוא: ״תורה היא וללמוד אני צריך״

דרכו נלמד תורה כמראה ללב האדם; תורה כצורה הסובלת כוונות רבות; תורה המתחדשת

בכל דור ודור; תורה, שמתחדש בה בכל יום מעשה בראשית; תורה כדרך המשתנה, תורה

הנלמדת ממקום שהלב חפץ בו, שעל דבר זה, שחשק ללמוד - בא לעולם.

באשמורת התיכונה הנושא המרכזי הוא: ״יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ״

דרכו נלמד שאין קבלת התורה מבלי לקבל מידות אברהם; שהלומד בלא מידות טובות

יוצא ריקם; שיהא שם שמים מתאהב על ידך; איזהו תלמיד חכם?; שאנו משכימים והם

משכימים - שהשלמות אינה רק בבעלי תורה; ואל בינתך אל תישען, שלא ירפה ממלאכתו,

שגם כן נחשב לצורך קדושה.

באשמורת השלישית הנושא המרכזי הוא: ״וכל בנייך לימודי ה׳, ורב שלום בנייך״

דרכו נלמד מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו; שלא נפלאת היא ממך ולא בשמים

היא; שכל צמא ילך למים, שאינם של יחיד; על השומרים הסובבים התורה, ואינם מניחים

ההמון להיכנס; על השמחה בדברי אגדה, המושכת את הלב להיכנס אל חדרי התורה; ועל

שלום אוהבי התורה, וההבחנה בין אוהביה ללומדיה.

וכל מה שעשינו, לכבודה של תורה עשינו, ולזכות את ישראל עשינו, ומה שחיברנו בין שירה

חדשה לדברי רבותינו הקדושים, זכותם תגן עלינו, שלא תעלה תקלה על ידינו, שלתקן

באנו ולא להיפך. שליל שבועות הוא ליל חיבורים, ויהיה סדר לימוד זה כעיר שחוברה לה

יחדיו - שעושה כל ישראל חברים.