חדשות מהשטח
חידון סודקות תשע"ז-2017 יוצא לדרך

450 נערות מרחבי הארץ תשתתפנה בחידון "סודקות את תקרת הזכוכית" הארצי תשע"ז-2017 של 'כל ישראל חברים-אליאנס' בתחום המתמטיקה במכון ויצמן למדע.

החידון יתקיים השנה בסימן המודעות של אליאנס, מאז הקמתו, לחשיבות ההשכלה בקרב נשים.

בת אל אמסטר

סוכות הפיוט והלימוד של בית המדרש "ממזרח שמש" משכו מאות משתתפים בחג הסוכות.


את הפיוט "סוכה ולולב" חיבר המשורר הספרדי ר' משה בן יעקב אדהאן, שחי במאה ה-18 באזור הסהרה שבמרוקו, ושימש כאב בית דין ומנהיג רוחני של יהודי מקנס. הפיוט נאמר בפי עדות המזרח בתפילת סוכות, ובולט בו ממד הסוד הקבלי. בשיר מתוארים סודות ארבעת המינים, כשהם משולבים בסודות הגאולה וברזיהם של שבעת האושפיזין. 

אור בירבנוים - תלמידה מובילת חברותא

שלום לכולם,
שמי אור בירנבויים, תלמידה בתיכון 'דרכא רמון' גדרה. ע"ש אילן ואסף רמון. רמו"ן אלו ראשי תיבות של רגישות, מצוינות ונתינה, הערכים שביה"ס חורת על דגלו להוביל ולחנך את תלמידיו.
היום אני כאן בשם צוות 'מובילי החברותא' של ביה"ס, המורכב מ-18 תלמידים משכבת ט' וי'. את הפרויקט התחלנו בשנה שעברה, בפורום קטן יותר, והשנה הצטרפו אליו תלמידים נוספים שגילו התעניינות רבה ובחרו לקחת בו חלק פעיל.

אז מהי בעצם תכנית של מובילי חברותא?
אנחנו, מובילי החברותא, הובלנו למידה בית מדרשית בכל הכיתות בביה"ס, ברצף השש שנתי. עסקנו בתכנים הקשורים לחגים בלוח השנה העברי, ובערכים חברתיים ביהדות. על פי הקו המוביל של מורשה, "מתלמוד למעשה". בתכנית זו, המשתתפים חווים צורת למידה אחרת. שכוללת ישיבה במעגלים, כאשר המנחה של המעגל הוא אחד ממובילי החברותא.
הלמידה, אם כן, נעשתה לרוב במעגלי שיח, ובאמצאות דפי לימוד שהיו מורכבים מטקסטים שונים ומגוונים, שנלקחו מארון הספרים היהודי , מהתנ"ך, ממדרשי חז"ל, מהשירה העברית, ממאמרים ועוד. בלמידה זו נחשפנו לצורת למידה שונה ומאתגרת, המזמנת לשיח ודיאלוג חברתי, שהם חלק מחזון בית הספר של 'חקר מדעי ושיח דיאלוגי' המקדם פלורליזם ורב תרבותיות.

כדאי לציין, שלפני שהעברנו את הפעילות בכיתות השונות, ערכנו לימוד מקדים בחדר השיח של ביה"ס , יחד עם המנחה שלנו מטעם מורשה, הגב' אילנה לוי. למדנו את הטקסטים, שאלנו שאלות, והצגנו את התובנות שלנו, כל אחד מנקודת המבט שלו. ברמה האישית, ההשתתפות בפרויקט תרמה רבות לנו – לי ולחברי הקבוצה .עברנו תהליך של העצמה אישית, קיבלנו ביטחון לעמוד מול כיתה ולהנחות אותה, שיפרנו את יכולת הביטוי, למדנו להקשיב ולהכיל דעות שונות בקבוצה תוך כבוד הדדי וסובלנות לאחר. ברמה הערכית, אין ספק ש'מורשה' פתחה לנו צוהר, בלמידה ובחשיבה. נחשפנו לתכנים חדשים שלא הכרנו קודם, הכרנו את ארון הספרים היהודי שהוא חלק בלתי נפרד מהזהות היהודית שלנו. כמו כן, זכינו לפרגון גדול וחם מצד התלמידים בכיתות.

אחת התגובות של התלמידים שזכורה לי הייתה של תלמיד שבא אליי בסוף הפעילות ואמר שהיה לו מאוד כיף, ושזה היה שיעור אחר, לא רגיל. הוא נהנה לשבת במעגל ולשתף את כולם בסיפור המשפחתי ובמנהגים של משפחתו.
חשוב לי לספר שאני באה מבית חילוני, ומגיל קטן לא הרגשתי כל כך קרובה ליהדות, ולא הייתי חשופה במיוחד לארון הספרים היהודי. והשנה, כשהצטרפתי למורשה, הכרתי דברים חדשים, קראתי מקורות של חז"ל, שהיו מאוד מעניינים עם מסר חברתי משמעותי וחינוך לערכים של נתינה, אהבת הזולת, כבוד האדם ועוד. ערכים אלו התחברו לי עם הערכים שהוריי חינכו אותי אליהם, אך מעולם לא היה להם קישור ליהדות עבורי. אני חושבת שכדאי שערכים אלו יהיו בכל חברה מתוקנת. 
כל החברים בפרויקט הקדישו מזמנם הפנוי ועל חשבון שעות לימוד למען העשייה החינוכית של בית הספר. לאורך כל השנה הובלנו פעילויות הקשורות בלוח השנה העברי: חגי תשרי, יום רבין, שבוע הסובלנות, חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח, ובנוסף ייצגנו את בית הספר ביום הפתוח ובפרס החינוך של גדרה. אחת מהפעילויות שהייתה מאוד משמעותית עבורי הייתה "כוחה של מילה", שקיימנו בשבוע הסובלנות בביה"ס. הפעילות ייצגה אותנו בכבוד בפרס החינוך. פעילות זו נעשתה בשיתוף תלמידים מבי"ס היסודי 'רעות' בגדרה. זה היה מאוד מרגש ומעניין ללמוד עם הילדים הבוגרים ולשמוע את התובנות שלהם בנושא הנלמד.

למרות פער הגילאים, נוצרה בינינו כימיה כבר מהרגע הראשון. למדנו וצחקנו והייתה תחושה שאנחנו מכירים כבר הרבה זמן.
אחד הדברים שחוויתי במסגרת הלימוד בחברותא, הוא שניתן ללמוד מכל אדם. מהמורים, מתלמידים שגדולים ממני, מתלמידים שבשכבת גילי וכמובן מילדים שקטנים ממני. וזו תחושה נהדרת. אני הרגשתי שאני מעשירה את הידע שלי ולומדת דברים חדשים משאר הילדים בקבוצה. ועל כך אמרו חכמים: "איזהו החכם הלומד מכל אדם".
ולסיום: אני רוצה להודות למנהלות ביה"ס שלי: לחנה כהן, לרותי נעים ולרונית מור, ולכל צוות המורים, שתמכו ופירגנו לנו לאורך כל הדרך, והקדישו לנו את חדר השיח של ביה"ס כדי לקיים בו את הפעילות של החברותא.
ובהזדמנות זו אני רוצה להודות למנחה של ביה"ס מטעם מורשה, לאילנה לוי. שליוותה אותנו בפרויקט. והעניקה לנו את הכלים להנחיה בקבוצות וטיפים להצלחת הפעילות.

IMG 5375 IMG 5372 IMG 5129

'אדם יוצר מקום, מקום יוצר אדם' - יום עיון לעובדי מנהלה בתכנית מורשה

שלושה בנאים חצבו בסלעים.
עבר שם סקרן אחד ושאל את אחד הבנאים :"מה אתה עושה?"
"אני חוצב לבנים וכי אינך רואה?" השיב הבנאי.

רן חורי
באחד הבקרים הגיע אדם מבוגר והדור פנים אל משרדי "כל ישראל חברים" בירושלים. הוא ביקש בצניעות עותקים מחוברת המימונה החדשה שלנו ושל תנועת "תיקון", "וארשתיך לי במימונה", שרק הגיעה למשרד, לחלוקה בבית הכנסת שלו. כך הכרתי את הרב אליהו רפאל מרציאנו, יליד מרוקו,  שהקדיש את חייו לחקר יסודותיה של המימונה.
ישבנו לשוחח, והתברר לי שחכם מרציאנו בעצמו מוזכר בחוברת החדשה שלנו. הוא סיפר לי מעט ממה שלמד במשך עשרות שנים של לימוד, מחקר והתחקות אחרי שורשיה של המימונה. במשך שנים חכם מרציאנו מלמד על המימונה לכל דורש, מספר על מקורותיה, על ידיעותיו, ומפיץ את ערכיה ורוחה. גם אותנו הוא שמח לשתף, "לשם מצווה", לדבריו, ולתת דברים מתורתו, שיסייעו למיזם החשוב שלנו, "מימונה ישראלית".
Rabbi_Mאנו שמחים להביא לפניכם את דבריו, בסגנונו המיוחד:
"לפני ארבעים שנה התחילו לחגוג את המימונה בגנים ציבוריים ולא רק בבתים. עסקני קהילת יהודי מרוקו הזמינו את קהל שוחרי המנהג בדרום הארץ לחגוג עמם בחוצות. הפרויקט הצליח, וכך המשיכו משנה לשנה. רבים לא הבינו את מהות המנהג, וראו בו יום חגיגה מרוקאית.
פרי עקשנות יהודית שיש בי, התעקשתי למצוא שורשים במקורות רבותינו למנהג המימונה. אחרי עשרים שנות חיפושים מצאתי שאחד ממרכיבי המנהג היה במרוקו, שם כמה מוסלמים ביום האחרון של פסח, לקראת צאת החג, הגיעו לבתים ובידם תקרובת שבה נענע, פרחים, חלב ודבש. כל מוסלמי היה מברך את שכנו היהודי שיהיה לנו חג מבורך ומוצלח.
בעל הבית היהודי היה מורה לשכנו שישב, ומגיש לו ממאכלי החג, ומעליהם מצות. כשהשכן אכל מהמצה, הוא הרגיש שקיים את חובתו, לבוא לברך את היהודי, ושלו עצמו, לאחר שהתחבר לשכנו ואכל מן המצה, יש ברכה לכל השנה.
מנהג זה רמוז כבר בדברי הראשונים. הרא"ש (רבנו אשר, ספרד, המאה ה-13) כותב בדבריו שגוי המביא חמץ כדורון – מתנה - לישראל ביום האחרון של פסח יניח אותו בחצר ולא בביתו, ומקורותיו בגמרא.
המקורות קדומים אף יותר ורמוזים בתורה. את המתנה ביום האחרון חיברתי ליציאת מצרים. בפרשת בא כתוב שפרעה נותן למשה ולבני ישראל לצאת ממצרים, אבל לא שוכח לבקש בקשה קטנה ממשה רבנו: "גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי".  לפרעה קשה הפרדה מישראל, הוא מבקש שיברכו גם אותו.
אותם מעטים, הערבים המוסלמים שביקשו ברכה מן היהודי בצאת פסח, הם חסידי אומות העולם."מרציאנו חוברת
הרב מרציאנו הוציא תחת ידיו ארבעים חיבורים עד כה, ועוד ידו נטויה. הוא סיפר לי כי המימונה נחוגה לא רק במרוקו ובאלג'יריה, אלא להפתעתי גם בג'רבא שבתוניס (יותר מאוחר איששו בני משפחתי זכרונות רחוקים של מימונה בחוץ לארץ) ובעוד ארצות רבות במזרח, אלא שלא בכולן נקראה מימונה. על הדברים כתב בספרו:
"אסרו חג פסח בקהילות ישראל – מקור המימונה ותפוצותיה". "המנהג פרץ גדר והגיע לכל עם ישראל", אמר, וסיפר כי תפוצתו הגדולה לכל קהילות האסלאם וכאן במדינת ישראל, גם היא הניעה אותו לחקור את יסודותיו.
"מי שמתעניין בממד הרוחני של המימונה רואה שמדובר בחג הברכה: ברכה בִּפנים, בתוך העם, פיוס ואחווה במשפחה, בבית ועם השכנים, וברכה ללא יהודי ברובד השני. המסר והרעיון שרד מאז ועד היום. מחג שלעתים עמדו במרכזו רק האוכל והחגיגה – באו לשמה – לאחוות רעים.
צריך להרים את מנהג המימונה גם ליום של למידה. השעה הגדולה של הפיוס בין היהודים ללא יהודים תחסר אם לא יאמצו אותה." הרב מרציאנו קורא אתי יחד פיוט ישן של רבי משה זכות, איש איטליה מלפני ארבע מאות שנה. הפיוט, "הוד יוצרנו", מספר על המונים ונוכרים שירצו להכיר את הקב"ה, ועל יישור ההדוֹרים שיעשה הקב"ה בין כולם. "יישור ההדורים הוא חג המימונה."
הרב מרציאנו גם הוא הוציא בעבר חוברת קצרה למימונה. מדבריו בחוברת זו הבאנו גם אנו בחוברת החדשה שהוצאנו עתה זה:
Rabbi_M
מתוך הוקרה גדולה לחכם אליהו מרציאנו ולפועלו, ומתוך שותפות בערכי הידידות, הסולידריות והאחווה של חג המימונה, אנו מזמינים גם אתכם להשתתף עמנו במיזם "מימונה ישראלית". אנו מזמינים אתכם לקרוא את החוברת, להעמיק ידע וחקר על החג ועל שעריו, להביא משלכם ולזכות למשמעויות חדשות בחג הידידות. מוזמנים לעקוב אחרינו בדף הפיסבוק "מימונה ישראלית" , ולהכיר את החוברת החדשה, "וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בַּמִּימוּנָה".
תדרשי - מכתב מזהורית אסולין שמחון, בוגרת התכנית

"בשמיעה ראשונית של שם התוכנית התעוררה בי אי נחת. המילה היא אמנם בזמן עתיד אך היא נשמעה לי כמו ציווי.
"תדרשי, תבקשי בתקיפות ובאסרטיביות את מה ששלך ומה שמגיע לך, תתבעי זאת, כי אם רק תבקשי לא תקבלי מאומה" ואני חשבתי לעצמי- האם זו האיכות שבה אני רוצה לפעול בעולם? ואל מול מי אמורה לבוא הדרישה הזו, והאם התביעה והתקיפות המגולמת בתוכה היא מהלך הכרחי, או שאפשר גם אחרת? ואם רק כך אפשר, כיצד תקיפות זו תסמן את הנמען? כמי שמוֹנֵע ממני משהו שהוא שלי? ומי קובע מה שלי ומה מגיע לי?

בדרך למצוינות יהודית חברתית - סמינר מנהלים מורשה תשע"ו

מיכל ארצי

"נתרמתי מאוד מהסמינר, קיבלתי מוטיבציה לחזור ולשבת עם צוות הניהול על חזון בית הספר ומשם עם הצוות כולו ועם כלל קהילה בית הספר. האתגר המרכזי שלנו כעת הוא לבחון כיצד מחברים בין חזון למעשה." יחזקאל לנדאו (דעת סעד)

ביקור גב' מם ברנסטיין, יו"ר קרן אבי חי, בתכניות כל ישראל חברים

איילה שניר

יום ביקור של צוות הנהלת 'כל ישראל חברים' עם יו"ר קרן אבי י, הגב' מם ד. ברנסטין, מנכ"ל קרן אבי חי, ד"ר אלי סילבר, יו"ר כי"ח, מר סם פינטו ומר מארק אייזנברג, נשיא אליאנס העולמית 

הילולת האביר יעקב באופקים

כ-250 הורים וילדים בני אופקים הגיעו ביום שני האחרון (4.1, אור לכ"ד טבת) למתנ"ס אופקים כדי לציין בלימוד ובשירה את הילולת "האביר יעקב", חכם יעקב אבוחצירא זכותו תגן עלינו.

חן המקום בעיני יושביו

בת אל אמסטר, מנהלת אזור מרכז ותכנית שנת שירות בממזרח שמש

ביום ראשון אחד באמצע דצמבר, עזבו עשרות מתנדבים בשנת שירות (ש"שינים) את מקומות ההתנדבות שלהם ברחבי הארץ והגיעו, כהרגלם מידי שבועיים, ליום הכשרה במרכזי "שינשינוי". בשני מרכזים היה יום מיוחד במינו- בעפולה ובבאר שבע התקיימו מפגשים מקומיים מעוררי השראה, כאשר הש"שינים הדרומיים אף הדרימו עוד, עד לירוחם, על מנת להכיר את הכוחות המקומיים שפועלים שם.

על יהדות ישראלית: ריאיון עם ד"ר יהודה מימרן

 רן חורי

ד"ר יהודה מימרן טבע את המונח "יהדות חברתית" לפני שש עשרה שנים. אז, במסגרת שנת היערכות להקמת המרכז למנהיגות חברתית, שילב את המושג באחד מן הדו"חות שכתב לקרן אבי חי. "זכור לי הרגע שבו קיבל המונח "יהדות חברתית" קיום עצמאי. דני דניאלי, אז מנהל הפרויקטים בקרן אבי חי, הרים את ראשו מתוך הדו"ח, הביט בי ואמר: "יהדות חברתית... זה מוצא חן בעיני". ברגע זה המונח התקבע ונפרד מהטקסט שכתבתי אל החיים עצמם." היום, שש עשרה שנה אחרי, יהודה משמש כמנכ"ל 'כל ישראל חברים' , ומוביל ארגון שפועל במאות בתי ספר וקהילות ומשפיע על חייהם של עשרות אלפי בני אדם בכל שנה, דרך מגוון תכניות חינוכיות. היהדות החברתית נמצאת במוטו של הארגון ובליבת העשייה. 

מקדמים סובלנות באוהלי הידברות

אלפי תלמידים בגדרה, אשקלון, קריית מלאכי, נתיבות ומקווה ישראל בחולון, השתתפו השבוע באוהלי הידברות בנושא 'שנאת חינם', שהתקיימו במסגרת אירועי יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

עמוד 1 מתוך 5