מערכי החודש

הצג כקוביותהצג כרשימה
ארבעת המינים. צילום: כיכר השבת דרך ויקיפדיה

ארבעת המינים-אגודה אחת?

בסוכות נוהגים לקחת ארבעה מינים מהצומח ולאגוד אותם יחד לפי הפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". בפסיפסים עתיקים רואים את מרכזיות המינים בחיים היהודיים.
חז"ל הדגישו את הצורך לאגוד את המינים השונים יחד, ובשיעור ננסה להבין את משמעות החיבור בין המינים השונים.

> קרא עוד...
ארבעת המינים. צילום: כיכר השבת, דרך ויקיפדיה

חג של פיוטים-סוכה ולולב

בשיעור זה נכיר פיוט לסוכות, המושר בקהילות רבות: "סוכה ולולה לעם סגולה" שכתב רבי יעקב אדהאן. הפיוט מספר על ארבעת המינים ומשוה אותם ל'אושפיזין', אבות האומה, אותם נהוג להזמין להתארח בסוכה. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע המוזיקלי.

> קרא עוד...
ארכיון רמת הכובש. מתוך אתר פיקיוויקי

בסוכות תשבו-אושפיזין

  בחג הסוכות יושבים בסוכה, שהיא בית זמני אותו בונים לצורך החג, לזכר הסוכות בהן חיו בני ישראל בנדודיהם המדבר. לסוכה נהוג להזמין אורחים "אושפיזין", את אבות האומה, הני משפחה וחברים, וגם אנשים נזקקים. בשיעור נעסוק במנהג זה ברוח דברי התלמוד: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" (שבת קכ"ז)

> קרא עוד...
מרכז להבה נתיבות, מאלבום משפחת רוטשטיין כפר מימון. מתוך אתר פיקיוויקי

יום כיפור-הוידוי

לתפילת הוידוי יש מקום מרכזי בעבודת יום הכיפורים, זהו צעד משמעותי בדרך לתשובה אישית. בשיעור נעיין במקורות העוסקים בווידוי ונראה שהווידוי הוא המרכיב המרכזי של התשובה. מסיפורי תורה, נלמד איך אפשר לשנות את המציאות ולהשפיע על העתיד ולתקן את העבר באמצעות אמירת הוידוי.
השיעור פותח עבור בתיה"ס של אליאנס במסגרת ה'פרוייקט האירופי'.

> קרא עוד...
צילום: לע

הסוכה – דירת ארעי

בחג הסוכות אנו מצווים לצאת מבית הקבע שלנו ולגור 8 ימים בסוכה שהיא בקתה רעועה, ולצאת מאשליית הביטחון שמעניק לנו בית הקבע.
בשיעור זה אנו מבקשים להבין את טעם הציווי, ואת הקשר שלו למועד זה בשנה.
השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה בשיתוף אליאנס והפרוייקט האירופי. 

> קרא עוד...

צילום: עינת אנקר, לע

שמחת תורה

שמחת תורה כשמו כן הוא: חג של שמחה, ריקודים, הקפות עם ספרי תורה, דגלים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון מדוע חוגגים את שמחת התורה בסוף חודש תשרי ולא בסיון, מועד מתן תורה בסיני. 
השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה, בשיתוף אליאנס במסגרת הפרוייקט האירופי.

> קרא עוד...

בין בקשת סליחה ומחילה - ראש השנה יום הכיפורים

ימי הסליחות, שמתחילים בראש חודש אלול ומגיעים לשיאם ביום הכיפורים, מזמנים פתח לבחון את תהליך הסליחה. בדרך כלל נדרשת בקשת הסליחה במרחבים שבין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. בשיעור זה נבחן מרחב שלישי, פחות מדובר - המרחב המשפחתי, בין הורים וילדים.

> קרא עוד...
טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת במושב פורת 1950

חג של פיוטים: "אשורר שירה לכבוד התורה"

בשיעור זה נאזין לפיוט "אשורר שירה" ונעסוק בתוכנו ובמוסיקה לפיוט וכן נלמד לשיר את הפיוט. הפעילות מתאימה לקראת שבועות-חג מתן תורה או לשמחת תורה.

> קרא עוד...

זה הזמן לסלוח

חודש אלול ועשרת ימי תשובה הינם ימים של בחינת המעשים ובקשת סליחה. בבשיעור נבדוק מדוע אנו מגיעים למצב בו נדרשת בקשת סליחה? מה משמעותה של סליחה? כיצד מבקשים?

> קרא עוד...

דרך חדשה

חודש אלול ועשרת ימי תשובה הינם ימים של בחינת המעשים. בימים אלה אנחנו מתבוננים לאחור , מפיקים לקחים ובעיקר מסתכלים קדימה בציפייה לעתיד טוב עוד יותר. מערך שיעור זה מציע לנו להתנסות בעזרת מדרש ויצירה בתעיה ותהייה ובאמצעותן למצוא ביחד את הדרך החדשה.

> קרא עוד...
לע

"בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'"

ימי אלול ותשרי הינם ימים של פתיחת שערי שמים, לשם כך נוהגים לתקוע בשופר. במהלך הלימוד נעמוד על מקומו של השופר בחגי תשרי ונבחן ביחד דרכים נוספות המסייעות ביצירת הרגשה של קרבה בין האדם לאלוקיו. 

> קרא עוד...
לע

"אל מלך יושב על כסא רחמים"

בימי אלול ותשרי מכין האדם את עצמו למשפט בפני האל. אחת ממידותיו של שופט בכלל ושל הקב"ה בפרט היא מידת הרחמים. אנו מבקשים לבחון מה משמעותה של מידת הרחמים וכיצד מידה זו באה לידי ביטוי במעשינו כבני אדם. נכיר את מידת הרחמים דרך פיוט מרכזי בימי הסליחות והדין העוסק במידותיו של האל.

> קרא עוד...

תשובת הציבור בעשרת ימי תשובה

לצד חשבון הנפש האישי בעשרת ימי תשובה מזמנים ימים אלה גם חשבון נפש ציבורי. בשיעור נבחן את הדרכים הציבוריות לחזרה בתשובה בתחומים החברתיים, נברר את הכשלים הקיימים ונעלה הצעות להתמודדות איתם. 

> קרא עוד...
לעמ צילום: מרק ניימן

פתח שערי שמים לתפילתנו

התפילה היהודית היא תפילה של ציבור אך יש בה גם מקום ליחיד להביע את המיוחד בו. תפילת הרבים מצריכה שיתוף, כוונה ועוד. בשיעור זה נבחן את המיוחד בתפילת הציבור דרך לימוד פיוטי תפילה המושרים בעדות ישראל השונות. לבחון מה מיוחד בפיוט הנאמר בציבור ומהי משמעותו לאדם הפרטי.

> קרא עוד...
אתר פיקיוויקי. צילום: שריף עסאקלה פעילות להבה 2012.

"כשנים הטובות לברכה"

הטבע מחזורי, אך גם בתוך מחזוריות זו ניתן להצביע על נקודות התחדשות. לאורך הדורות היו קשורות הבקשות לשנה החדשה במערכת הטבע הארץ-ישראלית ובראש ובראשונה לירידת גשמים. הבקשות נאמרו במסגרת התפילה היומיומית אך גם במסגרת תפילת יום הכפורים. הלימוד מזמן התבוננות אל ההתחדשות היומיומית של האדם, אל חשיבות הפרנסה בעבר וכיום ואל יכולת השפעתו של הציבור על חלוקת המשאבים.

> קרא עוד...
תקיעה בשופר. לע

אדון הסליחות

חודש אלול הינו חודש הרחמים והסליחות, אחת הדרכים המרכזיות לבקשת סליחה היא שירת הפיוטים.
בשיעור זה יכירו התלמידים את הפיוט 'אדון הסליחות' ויבחנו את משמעותה של הסליחה עבורם.

> קרא עוד...

שיפה ושונה תהא השנה

ראש השנה העברי איננו רק נקודת ציון טכנית בלוח השנה. עונת הסתיו בה חל ראש השנה מהווה נקודת התחלה לחקלאות הישראלית ולמצוות הנובעת ממנה. התחדשות הטבע בעונה זו מדגישה את יכולת ההתחדשות של האדם ואת מקומו המיוחד של מי שבוחר לשנות ולהשתנות. הדבר בולט על רקע ראשי שנים נוספים שהיו נהוגים במסורת היהודית (מסכת ר"ה). בשיעור זה נבחן אלו חידושים יכולים להשפיע לטובה על חיינו האישיים ועל חיי החברה כולה.

> קרא עוד...
לע

"מה לך נרדם?" – ספר יונה והתשובה

יום הכפורים מהווה את שיאם של עשרת ימי תשובה. זהו יום בו שלובים החשש מפני גזר הדין לצד האמונה כי האל הוא רחום וסולח. בלימוד משותף של הורים וילדים, ננסה לבחון מה הקשר בין הפיוט הפותח את הסליחות 'בן אדם מה לך נרדם' ובין ספר יונה, וכיצד מבטא חיבור זה את החזרה בתשובה.

> קרא עוד...

ראש השנה - זמן לברכות ולאיחולים

ראש השנה פותח את השנה החדשה. אנחנו מסתכלים לאחור בביקורתיות בוחנים את מעשינו בשנה שחלפה ומסתכלים קדימה בתקווה. זוהי נקודה בשנה בה אנו מבטאים את ציפיותינו ואיחולינו לשנה הקרובה כל אחד באופן אישי לו ולמשפחתו אך גם לקהילה, לחברה ולעם.

 

> קרא עוד...
אמירת סליחות. לע

שפוך שיחה, דרוש סליחה

חודש אלול מכונה במסורת היהודית חודש הרחמים והסליחות. עצם היכולת להיות בעל תשובה מבטאת את אמונת יהדות באדם – האדם תמיד יכול לשוב אל עצמו אל הטוב שבו ולזנוח את הדרך הרעה. התשובה היא תנאי מקדים והכרחי לבקשת הסליחה. רק כאשר האדם מתחרט על מעשיו ומעיד על עצמו כי לא יחזור עליהם הוא יכול לבקש ממושא הפגיעה כי יסלח. השיעור בוחן מהי תשובה ומהם האתגרים בבקשת סליחה ובקבלתה.

> קרא עוד...