מבציר החכם היומי

מבציר החכם היומי

מדברי חכם מסעוד יונה אדרעי, מאתר "החכם היומי":

'שולחן ערוך: שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום. ומנהג לקנות חיטים לחלקן לעניים לצורך פסח. וכל הדר בעיר י"ב חודש צריך ליתן לזה.'
הדין אמר 'שואלים בהלכות' - אל תקרי הלכות אלא הליכות, רוצה לומר: צריך לשאול לעני איך אתה מתהלך בפסח, האם אתה אוכל בשר טוב וטרי או רק ירקות. לגבי כל בני אדם שחושבים רק על האכילה אמר: 'שואלים', אבל לגבי תלמידי חכמים שהם תמיד חושבים על קיום הנפש אמר: 'שואלים ודורשים' - דהיינו חוקר ומחפש, כמו 'דרוש דרש משה' - שידרוש מהעני איך הוא מתהלך בפסח, האם הוא עוסק גם בתורה או רק באכילה ושתיה. זהו 'ודורשים' - שהם חוקרים שלא יכשלו, חס ושלום, בבני אדם שאינם הגונים. ...
ולמה קודם פסח שלושים יום? אלא מצאנו כי שלושים יום לפני פטירתו של אדם הנשמה עולה למעלה לתת דין וחשבון ולראות בשכר ועונש. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: שאדם נידון לא רק בראש השנה, אלא גם בפסח. וצריך להרבות בתשובה וצדקה בפסח יותר מראש השנה, שהשטן מקטרג הרבה, ולכן צריכים להרבות בצדקות לפני הביעור כדי שלא יהיה לו פתחון פה לקטרג."

שפת אמת, שואלים בהלכות פסח, עמ' קס, הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשנ"א (1991) 

חכם מסעוד יונה אדרעי נולד לאמו פריחה ולאביו חכם מאיר בשנת תרע"ד (1904) בדגגאנא שבמרוקו.
למד תורה במראכש מפי חכם אהרן בוזגלו וחכם חניה דלויה, ומשם עבר ללמוד ברבאט.
שימש כשוחט מוהל, סופר סתם, ומורה בתלמוד תורה בעיר רחאמנא. שם נשא לאישה את מרת חסיבה, ונולדו להם שלושה-עשר ילדים. בביתם אירחו גם את תלמידיו.
בשנת תש"ז (1947), עם פתיחת רשת בתי הספר 'אוצר התורה' במרוקו, חכם מסעוד יונה אדרעי החל ללמד בה בעיר רחאמנא, ולאחר מכן בקזבלנקה.
בשנת תשי"ב (1952) זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בראש פינה.
חכם מסעוד יונה אדרעי נפטר ביום ט"ז אלול תשכ"ח (1968), ונקבר בירושלים.
הערותיו על פרשות השבוע וחלק מספרי נביאים כתובים נדפסו יחד עם דרשות, שנשא בספר 'שפת אמת'.

לדף המלא באתר החכם היומי.