עני חייב בהנאה - ט"ו בשבט

עני חייב בהנאה - ט"ו בשבט

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילןן, פותח את שנת המס החדשה במחזור התרומות והמעשרות. כדרכם של מנהגים להוסיף נופך להלכה, התפתח ברוב הקהילות המנהג המקובל והמוכר של אכילה משותפת של פירות האילן וברכה משותפת עליהם.

בירור הערכים עליהם נשען המנהג פותח חלון לחיבור בין הנאה לבין אחריות חברתית. ההנאה מתאפיינת לרוב כחומרית, והיא מתמקדת בפרט ובצרכיו. בשל כך אין היא מותירה מקום לדאגה לאחר ולחלש. הצבת ההנאה כדרך משמעותית לקרבת אלוהים, לצד תשתית ערכית של ענווה וצמצום תחושת הכוח, מאפשרות את הרחבת מעגלי הנהנים.

כיצד מחברים בין האחריות לעני לבין ההנאה מן העולם? כיצד מחנכים לערכים אלה, וכיצד מעבירים מסורת זו גם לילדים? מנהג ט"ו בשבט מוכר פחות מציע בנוסף לבירור התיאורטי גם דרך ליישום.

מטרות

חיזוק האחריות החברתית מתוך הכללת העני בחיוב ליהנות מן העולם.

מבנה השיעור

א. מפירות האילן והארץ - פיוט ולימוד, 45 דקות

ב. ההנאה מן העולם - לימוד בחברותא, 40 דקות

ג. אכילה ויראה - לימוד מונחה, 40 דקות

ד. "עניים... סביב שולחנו" - עבודה קבוצתית, 25 דקות

כתוב תגובה

הערות בעניין תגובות באתר