מזרחיות מסורת כור היתוך

  • הכותב/ת:ד"ר מאיר בוזגלו

לקראת נראטיב אחר

הקמת מדינת ישראל היא לא רק אחד המאורעות החשובים ביותר בתולדות היהודים כפרטים וכקהילות, אלא גם מאורע חשוב בתולדות התודעה היהודית כולה, על רעיונותיה וערכיה. מה שהיה סיומו וגולת הכותרת של פרויקט רחב ממדים להצלת יהודי מזרח אירופה, הפך רלוונטי ליהודי כל העולם, ויותר מכך לצביונה של היהדות במחצית המסיימת את המאה העשרים. אין הכרח להיות ישראלי כדי לעמוד על החשיבות המרכזית של מדינת ישראל לתודעה היהודית – ודוק: יהודית, ולא רק ישראלית.

החיים במדינה אחת, המתחים, הנטל והחלוקה, מכריחים את הקונפליקטים שבתוך היהדות להתממש, ועל ידי כך הם הופכים להיות ממוקדים באזור ובזמן קונקרטיים וכופים יצירה רעיונית. בכך, כמדומני, מוכרחים להודות גם אלו שאינם מייחסים להקמת מדינת ישראל כל משמעות דתית. לאמיתו של דבר, פתוחה של עמדה האומרת שלהקמת המדינה אין משמעות דתית, וכמוה הרעיון של הפרדת דת ומדינה, הם מן הרעיונות שהמציאות בארץ העלתה והעניקה להן משקל ורלוונטיות.

הזמנה זו, וליתר דיוק צו זה ליצירה של תודעה וזהות, סופו שייגע בכל אחת מן הקהילות שעלו לישראל. לא פלא אפוא, שאין הוא מותיר את יוצאי ארצות האסלאם אדישים. יצירת התודעה העצמית של יוצאי ארצות האסלאם, הנמצאת כיום בעיצומה, דין הוא שתתגבש ותתגוון לא במנותק מהיצירה הישראלית הכללית, אלא למולה ובתוכה. זוהי הנחלה שזכו לה יהודי ארצות האסלאם אשר העדיפו לקשור את גורלם ואת גורל משפחותיהם בישראל, ולא בארצות מערביות אחרות.
אין ספק כי ביצירת התודעה המזרחית יש תפקיד מרכזי ביותר למה שנקרא "מדיניות כור ההיתוך". זוהי המדיניות שהציונות חרתה על דגלה, והיא המעורבות התרבותית בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על יהודי ארצות האסלאם בדורות האחרונים. בחיבור זה ברצוני להכין את הקרקע לתפיסה שתעניק משמעות מיוחדת לכך שרובם המכריע מיוצאי ארצות המזרח מגדירים את עצמם כמסורתיים. אני משוכנע שכל יצירה וכל הגדרה עצמית של יהודי המזרח בישראל ומשום כך גם של יתר תושבי ישראל, תדרש לעגן את עצמה בנרטיב שיכלול התייחסות לשני המרכיבים הללו.