מנחים ורכזים

בית המדרש הוא המרחב בו מתרחש לימוד התורה והמפגש בין הלומדים אותה. ישנם סגנונות ואופנים שונים של לימוד תורה אשר משקפים את מטרת הלימוד בעיני הלומדים. לימוד שמטרתו ידע, יתנהל בדרך אחרת מלימוד שמטרתו קיום התורה, ולימוד שמתקיים בחבורה שונה מלימוד של אדם בודד. בבתי מדרש רבים לאורך ההיסטוריה היהודית נוצרה העדפה ללימוד שמטרתו העליונה היא ידע. לימוד כזה עלול להזמין תחרות בין הלומדים, מי יודע יותר ומי פחות, וליצור מוטיבציה ללמידה הבנויה על סיפוק ה'אני' והכבוד העצמי. אל מול העדפה זו עומדת העובדה שבבית המדרש היהודי לומדים בחבורה, שמערכת הקשרים וההיררכיה בתוכה דינמית ומשתנה. העמדת החבורה במרכז הלימוד לא כתוצר של מקרה או ככורח המציאות יש בה הזדמנות לשחרר את המתח שעלול ליצור לימוד שמטרתו ידע ולהפוך את הלימוד לתהליך המחייב תהליך אישי של יחסי הכלה ואיכפתיות שבין אדם לאדם. תהליך שיחזק את ההשפעה והרלוונטיות של התורה שתצא מבית המדרש אל החברה שמחוצה לו.

פרויקטים חברתיים הם הדרך המרכזית של ארגונים או פעילים חברתיים להוביל שינוי חברתי. כל פרויקט בנוי על רעיון, אמונה ו/או תפיסה שמובילי הפרויקט מניחים שבמידה והם יתממשו יתרחש שינוי. קיימות דרכים שונות לגשת לביצוע פרויקט, חלקן דוגלות בתכנון מוקפד של הפרויקט מראש והליכה לאורו, חלקן בניסויי ותעייה, חלקן מציעות לנסות להעלות את הכשלים האפשריים ולנסות לפתור אותם מראש וחלקן מציעות להתחיל ללכת לפגוש את הכשלים בשטח ולהתחיל מחדש. הדרך בה נבחר לגשת לפרויקט עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הצלחתו ועל האפקט שהוא ייצור. הצבת מטרות ויעדים לפרויקט תאפשר לבחור דרך מתאימה לגשת אליו.

ערך השוויון הינו ערך מרכזי בחברות מודרניות ודמוקרטיות והן מנסות לממשו בעזרת כינון תשתיות ומשאבים המאפשרים שוויון הזדמנויות לכולם כגון מערכת חינוך ממלכתית. למרות מאמצים אלו, בחינה לעומק של אותן חברות בכלל והחברה הישראלית בפרט מגלה חוסר השוויון אינו מצטמצם ואף משעתק את עצמו. תופעות כגון עוני, חוסר השכלה ודימוי עצמי וחברתי נמוך משעתקות את עצמן בקרב אוכלוסיות מסוימות, כפי שהשכלה גבוהה, עושר ויוקרה משעתקות את עצמן בקרב אוכלוסיות אחרות. בחינה של מערכת החינוך, מגלה שהיא מהווה תמונת מראה מדויקת של אי השוויון בחברה, כך שגם בה ישנו שעתוק הישגים בקרב התלמידים בהתאם להישגיהם ומעמדם החברתי כלכלי של הוריהם. לאור עובדה זו, יש לבדוק האם מערכת החינוך, שנועדה להבטיח שוויון הזדמנויות ולאפשר הצלחה בכל קנה מידה לכל אדם, ללא קשר למינו, מוצאו, מצבו הכלכלי ומקום מגוריו, עושה תפקיד הפוך ומשמשת כלי לקיבוע מעמדות. זיהוי המנגנונים החברתיים הסמויים והגלויים שמעודדים שעתוק פערים בחברה לצד יצירת מערכת חינוך המנותקת מהמבנה החברתי ומטפחת תפיסת עולם המאמינה ומקדמת כל ילד יאפשרו צמצום שעתוק הפערים.